עבירות פליליות בדיני עבודה 

עבירות על חוקי עבודה
דוגמאות והסברים על עבירות פליליות
במסגרת חוקי עבודה.
תביעה שהוגשה על ידי התמ"ת, כנגד חברה,
בגין אי תשלום שכר מינימום, במועד הקבוע
בחוק הגנת השכר, החברה הורשעה,
כי לא שילמה לעובדיה, שלושה בגירים
ונער, במועד הקבוע בחוק.
לכאורה, מדובר בעבירה כנגד חוק הגנת השכר, שאינה
עבירה פלילית, עם זאת, לכשנקשר המעשה
בוק שכר מינימום, בהתאם לגובה שכרם של העובדים , קמה עילה לתביעה פלילית, למשל גזר דין שהוטל על חברת סגא אנטרפרייז,
החברה ערערה לבית הדין הארצי לעבודה, החברה נקנסה בסך של 727,000 ש"ח, עוד נקבע כי השיטה של הנאשמת לשלם את
שכר העובדים לשיעורין פסולה, ולא ניתן להכשירה וכי נסיבותיה הכלכליות של הנאשמת אינן מבטלות את החובה הקבועה בחוק לשלם
את שכר העובדים אשר לא יפחת משכר המינימום ואשר ישולם במועד. בנוסף לקנס הנ"ל התחייבה הנאשמת להמנע מעבירה דומה
למשך שלוש שנים לסכום של 727,000 ש"ח. עבירה נוספת היא עבירה על החובה למסור תלוש שכר ולרשום את הפרטים כפי שבאו
לידי ביטוי בתוספת לחוק הגנת השכר התשי"ח - 1958:
יש לציין בתלוש את : פרטי השכר ששולמו לעובד, פרטים לגבי העובד והמעביד, שם משפחה ושם פרטי של העובד ומספר זיהוי שלו,
או מספר התאגיד ומען מקום העבודה או עסקו של המעביד, תאריך תחילת העסקה, ותק מצטבר אצל המעביד או במקום העבודה, לגבי
עובד במשכורת - היקף המשרה, לגבי עובד בשכר - הבסיס שלפיו משולם השכר, לגבי עובד ששכר עבודתו נקבע לפי דירוג מכח הסכם
קיבוצי או לפיו - גם דירוג העובד ודרגתו. יש לציין את התקופה שבעדה משולם השכר , היינו התקופה הקלנדרית שבעדה משולם
השכר , מספר ימי העבודה ושעות העבודה במקום העבודה בתקופה שבעדה שולם השכר, מספר ימי העבודה שבהם עבד העובד
בפועל בתקופת שבעדה שולם השכר, מספר שעות העבודה בפועל של העובד, בתקופה שבעדה משולם השכר, אם העובד נמנה על
העובדים כאמור בסעיף 30 (א)(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה - התשי"ח 1951 (עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים לעבוד
תחת פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם ) יש לציין זאת במפורש. מספר ימי החופשה שניתנו בתקופת התשלום ויתרת ימי חופשה,
מספר ימי המחלה שנוצלו בתקופת התשלום ויתרת תקופת המחלה הצבורה, אם העובד מבוטח על ידי מעבידו בביטוח דמי מחלה לפי
ס' 8 לחוק דמי מחלה- תשל"ו - 1976, אין צורך לציין את יתרת תקופת המחלה הצבורה,
מהו ערך השכר המשולם לעובד בעד שעת עבודה רגילה?
ערך השכר כולל - השכר הרגיל, תשלומים אחרים נוסף על השכר הרגיל, לרבות גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית, פריון עבודה
דמי הבראה, דמי חופשה ודמי מחלה וכיוצא בזה, יש לפרט לגבי תשלומים כאמור בפסקה זו את סוג התשלום, את מספר היחידות
שעבורן שולם - אם הוא משולם לפי יחידות ואת סכם התשלום .
עונשין - מעביד שלא מסר לעובדו תלוש עד למועד כהגדרתו בחוק הגנת שכר כמפורט לעיל (עבירה של אחריות קפידה) דינו - מחצית
הקנס הקבוע בסעיף 61 (א)(2) לחוק העונשין התשל"ז -1977 (26,100 ש"ח נכון ליוני 2008).ובנסיבות מחמירות, כפל הקנס.
מעביד שמוסר לעובדו תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד כולם או חלקם, כמפורט לעיל, דינו מחצית הקנס הקבוע
בסעיף 61 (א)(2) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 ובנסיבות מחמירות - כפל הקנס.  מעביד שניכה משכרו של עובד בניגוד לסעיף 25
המפורט לעיל, דינו מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61 (א)(3) לחוק העונשין (67,300 ש"ח נכון ליוני 2008) ובנסיבות מחמירות כפל הקנס.
מעביד שניכה סכומים משכרו של עובד ולא העבירם למי שלו יועדו הסכומים, דינו מאסר שנתיים או קנס פי 5 מהקנס הקבוע בסעיף 61
(א) (4) היינו בגובה 202,000 ש"ח נכון ליוני 2008,
נסיבות מחמירות- כל אחת מאלה. 1. המעשה נועד בכוונה להשיג טובת הנאה לנאשם או לאחר, או להימנע מתשלום המגיע לעובד
או עבורו, 2. המעביד מואשם בכתב האישום בששה אישומים לפחות לפי חוק זה, בתוך תקופה שאינה עולה על 12 חודשים ובלבד
שששה אישומים הם בשל עבירות לפי חוק זה, שנעברו כלפי 2 עובדים , 3 אישומים כלפי כל אחד מהם, במניין האישומים לפי סעיף זה ,
יראו אישום בעבירה כלפי יותר מעובד אחד, כאישום בעבירה כלפי כל אחד מהעובדים.
לסיום - עדכון קנסות בחוק העונשין: צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות) התש"ע 2010 : סעיף 61 (א) במקום 12,900 ש"ח יבוא
14,400 , במקום 26,100, יבוא 29,200 .
לסיום - עבירות חברה יכולות להיות גם עבירות של נושאי משרה בתאגיד,
נושא מישרה הנו מנהל פעיל בתאגיד, שותף , למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו
בוצעה העבירה, נושא משרה חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת העבירות שבצידן עונשים המפורטות לעיל, בידי התאגיד, או בידי
עובד מעובדיו, המפר הוראה זו , דינו מחצית הקנס הקבוע לאותה עבירה, נעברה עבירה מהמפורטות לעיל בידי תאגיד או בידי
עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה לעיל אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.